חייגו עכשיו: 0547575132

הפעם הראשונה שלי

אנחנו נגלה עבורך את האמת:

זה היה תיק החקירה הראשון שלי, לא הראשון בחיי כמובן, אלא הראשון מיד לאחר שפתחתי את משרד החקירות העצמאי שלי. זאת פעם ראשונה שלא שוכחים לעולם…
יולי (שם בדוי) נכנס למשרדי. איש ממוצע, מקריח, לבוש חליפה מעונבת. התיישב לשולחן ונעץ מבט ספק מזרז ספק מבויש בטכנאי המחשב שהזדרז לעזוב את המשרד.
יולי ידע הכל ושטח בפני את סיפורו כולל פרטים מדויקים לגבי מועדי הפגישות של אשתו עם המאהב שלה, היכן הם נפגשים ואפילו את זהותו. יותר מזה, עצם פנייתו אלי היה מתואם עם אשתו של המאהב של אשתו של יולי, שסיפקה חלק נכבד מהתמונות ומהמידע שצבר. ניתן היה לומר שזה היה מבצע משפחתי משותף של בני הזוג הנבגדים בעקבות עצת עורכי הדין של שניהם. מה שהם צריכים זו הוכחה מתועדת לרומן בין השניים שבוגדים.
בשעה 18:00, בחסות שעון החורף, צוות העיקוב כבר היה ממוקם בתצפית על בית הלקוח בכפר סבא. כרבע שעה מאוחר יותר הגיע יולי עם אשתו נעמי (שם בדוי) ושתי הבנות, פרקו את שקיות הקניות מהג'יפ המפואר ונבלעו בדלת כניסת הבית. בשעה 19:30 לערך, יצאה נעמי מביתה, לבושה בגדי ספורט אופנתיים ומחזיקה תיק בגדים. עלתה לג'יפ ועזבה בחריקת בלמים תוך כדי תמרונים חדים במהירות בחניה.

מיד התקשר יולי וסיפר שהיא בדרך לחדר הכושר השכונתי ובדרך תאסוף את החברה שלה. ואכן, כמה דקות של נסיעה ונעמי מגיעה לכתובת בכפר סבא. החברה מגיעה אך עולה למכונית אחרת ושתיהן נוסעות אחת בעקבות חברתה, הן נכנסו לחניון התת קרקעי של הקניון ושם החליפו רכבים. הג'יפ נשאר בחניון ונעמי עלתה למכונית של חברתה ועזבה לבדה את המקום. לאחר כחצי שעה הגיעה למגרש חניה ציבורי בחולון, כיבתה את האורות ונשארה להמתין ברכב. יולי התקשר ומסר כי המאהב כרגע יצא מביתו. עפ"י ה- ג'י. פי. אס יש לו 31 ק"מ נסיעה כדי להגיע למקום. התמקמנו בהתאם והמתנו להגעת הרכב של המאהב. ואכן, שוב, ההמתנה השתלמה. כעבור זמן לא רב הגיע רכב המאהב, נכנס לחניון והחל בנסיעה איטית בין הרכבים. הבהובי אורות חוזרים ונשנים כיוונו אותו למיקום המדויק. נעמי יצאה מהרכב, נכנסה לרכב המאהב והשניים נפלו זו לזרועות זה בנשיקות וחיבוקים. המידע היה נכון והסצנה נקלטה היטב בעדשת המצלמה בגוון הירקרק של צילום הלילה. הרכב ובו זוג הנאהבים עזב את המקום וצוות העיקוב בעקבותיו. בנסיעה ישירה הגיעו לרחוב הירקון בתל אביב. מבלי לבזבז זמן נכנסו לחניון. המאהב יצא ומיד נכנס למלון דירות זול בסמוך. לאחר כמה דקות יצאה נעמי מהרכב ונכנסה למלון בהליכה מהירה. אין טעם להיכנס. אין להם לאן ללכת. "התגנבות היחידים" בכניסה תועדה ולאחר כשעה תועדה גם היציאה של הצמד מהמלון. במהלך הנסיעה לכיוון החניון בחולון השתחררה לי אנחת רווחה. עד אז לא הייתי מודע למתח הרב בו הייתי שרוי. בשלב מוקדם מאוד של המעקב התיק כבר "תפור". מה שנישאר הוא רק לסגור את המעגל ולתעד את מה שקורה בחניון בחולון. פרידה קצרה בחניון. איש לדרכו, אישה לדרכה וצוות מעקב גם כן אחרי האישה. נסיעה מהירה לכפר סבא. נעמי הגיעה לכתובת החברה. בתזמון מדויק מופלא יצאה החברה מהבית. השתיים נראו מחליפות חוויות בשיחה עירנית. מהמרחק הרב יכולתי לשמוע רק "פיקים" של קולות צחוק מהדהד. הרכב שאחריו עקבנו כל הערב חזר לבעליו ונעמי עלתה לג'יפ המשפחתי וחזרה הביתה. עזבתי אותה בכניסה לרחוב בו היא גרה. לאן כבר יש לה ללכת, מלמלתי לעצמי. עליתי על הכביש המהיר, המתח התפוגג בשניות ספורות והעייפות החלה להתגנב פנימה…תם יום המעקב.

ביום שלמחרת המעקב נפגשתי עם יולי. הוא ביקש ממני להגיע למשרדו בשעת לילה מאוחרת, אחרי יום העבודה, כדי שנהיה לבד. פתחתי את המחשב הנייד ויולי הביט בתמונות ובסרטונים כשהוא שומע את ההסברים שלי שוב ושוב ושואל שוב ושוב את אותן שאלות. לפתע השתנק והחל לבכות בכי עצור כשהוא מכסה את פניו בשתי כפות ידיו. אין מה לומר במצב כזה. ישבתי בכורסה ושתקתי. לאחר זמן מה פנה אלי יולי והתנצל. תגיד, הוסיף, ראית מקרים של זוגות שנשארו יחד למרות הבגידה? ראיתי הכל, השבתי. זה תלוי בכם. נדמה היה לי שתשובתי עודדה אותו במקצת. נפרדנו בלחיצת יד וממש ביציאה פניתי אליו והצעתי לו לא לעשות שום דבר עם חומר החקירה מבלי להתייעץ בעורך הדין שלו.
כשלוש שנים לאחר מכן הוזמנתי להעיד בבית המשפט לענייני משפחה. שלוש שנים זה הרבה זמן ועוה"ד דאג לתדרך אותי לפני העדות. לאחר המתנה ממושכת במסדרון נפתחה הדלת וזומנתי לאולם המשפט. עליתי על דוכן העדים. ממש מאחורי ישבה נעמי ונעצה בי מבט שטנה מעורב בתדהמה. ברגע שהופעתי קו ההגנה שלה נפל. נעמי טענה כי לא היה ולא נברא. היא הכחישה בתוקף כי הכירה את המאהב שלה עוד לפני שנפרדה מיולי בעלה. רק לאחר מעשה הבנתי את כל הסיפור – למרות המלצתי, יולי לא יכול היה להתאפק וכבר באותו לילה חזר הביתה והטיח את ההאשמות בפני אשתו. נעמי הכחישה בתוקף ועזבה את הבית. "הפיצוץ" זרז את התכניות ונעמי והמאהב עזבו את בני זוגם ועברו להתגורר יחד. עד כאן זה נשמע כמו סיפור אהבה רומנטי אך הבעיה נוצרה כאשר נעמיי הגישה תלונות על אלימות מתמשכת כנגד יולי ותרצה את עזיבת הבית בשל כך. זה לא היה דיון הוכחות בנושא בגידה. היה זה דיון הוכחת חפותו של יולי מאשמת אלימות כנגד נעמי. השופט רכן אלי ובטון תקיף דרש ממני לתת את עדותי. בתום העדות פנה אל נעמי בכעס ושאל "כולם משקרים? גם החוקר הפרטי משקר?"
גם לאחר שראתה נעמי את עצמה בתמונות המעקב, המשיכה להכחיש הכל בפנים חתומות. בתגובה לעמדתה המבוצרת של נעמי, הוציא השופט צו המחייב את בית המלון להציג את רישומי היומן בהתאם לתאריך ולשעה שציינתי בדו"ח המעקב שלי. בצו דרש השופט לפרט מי נרשם במלון, איזה שרות הם קיבלו, וכמה ואיך הם שלמו. בכל שנותיי כחוקר פרטי לא נתקלתי בצו שכזה.
לדיון הבא לא הוזמנתי אך דאגתי גם דאגתי להתעדכן. מסתבר שהמאהב נרשם בשם בדוי אך הטעות שלו הייתה שימוש בכרטיס אשראי של החברה בה הוא עובד…בנוסף, שעות הכניסה והיציאה עפ"י רישום המלון תאמו באורח מדויק לשעות הכניסה והיציאה בדו"ח המעקב ובצילומים שלי.
בסיכומו של סיפור, הזוג התגרש כדת וכדין. יולי זוכה מאשמה פלילית שהייתה עלולה ללוות אותו כל חייו ונעמי…חיה עם המאהב שלה באושר עד עצם היום הזה…

נהניתם מהסיפור? אתם אוכלים את הלב וחושדים שבוגדים בכם? אנחנו פה לשירותכם – 054-7575132 – כדי לאמת או להזים את חששותיכם…

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני