חייגו עכשיו: 0547575132

חיים קשים

אנחנו נגלה עבורך את האמת:

למישה סגל היו חיים קשים. לא צריך היה להיות גאון הדור כדי להבין זאת, מספיק היה לראות את ההבדלים בין תמונתו שצולמה כשנה קודם לכן ובין האדם שיצא מביתו השכם בבוקר, מחזיק בידו של בנו הקטן. רעמת שערו השחורה והמטופחת שבצילום הפכה לתסרוקת לא מוגדרת, אפורה ומדובללת, גבו שמוט משהו וידיו תלויות לצידי גופו כאילו אינן קשורות אליו. נדמה היה כאילו בנו, ילד אוטיסט כבן 4, הוא הדבר היחידי המחבר אותו אל המציאות היום יומית. קשר אותו בכיסאו, התעכב במושב האחורי עוד מספר דקות, עלה לרכבו ונסע. את תמונתו של מישה סגל קיבלתי מאשתו גלית בפגישה שנערכה יומיים קודם. גלית, אישה נאה ומטופחת באמצע שנות השלושים לחייה, גלגלה באוזני את סיפורה. היא ומישה התחתנו לפני כ-7 שנים. מאהבה – הוסיפה. רכשו דירה בראשון לציון, הביאו ילד לעולם, התקדמו בעבודה…סיפור של זוג שאינו שונה במאום מסיפורם של זוגות אחרים.

בחודשים האחרונים, המשיכה, התנהגותו השתנתה, הוא הפך לקצר רוח, הדברים הכי קטנים היו מרתיחים אותו, הוא כבר לא אוהב את הבישולים שלי והכי חשוב, הוא מבלה הרבה יותר מחוץ לבית. אני רוצה לדעת מה הוא עושה כל היום – סיימה את דבריה. סיכמנו – יוצאים למעקב. נסיעה מורטת עצבים בפקק האין סופי של הבוקר ואנחנו מגיעים לחניון של בית ספר לחינוך המיוחד. ירד מהרכב ובכפפות של משי הוציא את הבן, את התיק והצעצועים ונכנס פנימה. לאחר כשעה יצא. התיישב ברכבו. דרך עדשת המצלמה בעזרת זום כפול 30, יכולתי לראות אותו יושב ובוהה בשמשת הרכב. חפן את פניו בשתי ידיו והרכין ראש. הסטתי את המצלמה וניתקתי את עצמי מהתמונה… להתחבר "לאוטומט" – לנתק רגשות ולהתרכז רק ברכב, חשבתי, כך יהיה לי קל יותר לעבוד. כעבור כ-40 דקות הגיע למקום עבודתו – חברת היטק גדולה ברעננה, חנה בחניון ונבלע לאיטו במעלית. נשארנו הצוות בחוץ, ממתינים. בהפסקת הצהריים יכולנו לראותו יושב באחת המסעדות ברחבה הגדולה, מצטופף לשולחן עם עוד מספר גברים ונשים. שום דבר שעלול להעלות חשד מיוחד. עם סיום יום העבודה יצא גם מישה ברכבו, נסע ישירות לבית הספר של בנו. אסף אותו וחזר לביתו. כעבור כשעה ובעקבות הודעת sms מגלית אשתו, התקפלנו וחזרנו הביתה. היום שלמחרת התחיל בדיוק באותו אופן ובשעה 9 בבוקר כבר היינו ממוקמים במקום עבודתו ברעננה. גלית, בשיחת טלפון, הודיעה לי שהיום היא תאסוף את הילד מבית הספר, -"כך שהיום אין לו מחויבות נוספת" , הוסיפה. בהפסקת הצהרים כבר ישבתי בבית הקפה ברחבת המבנה, ממתין לראות את מישה. לאחר דקות ארוכות של המתנה לשווא, התקשר אלי נסער בן זוגי למעקב שישב בחניון…הוא עולה לרכב…כרגע בתנועה…יצא מהחניון. הצטרפתי אליו במהירות. על פי אופן נהיגתו של מישה יכולתי לחוש את ההתרגשות שבאוויר. ואולי היה זה פרץ האדרנלין אצלי. מישה נהג מהר מאד כשהוא עוקף מימין ומשמאל ללא התחשבות בתנועה שמסביבו. אני זוכר שחשבתי לעצמי כי הוא מתנהג כנער בן 17 שקיבל את הרכב מההורים בערב יום שישי. כרבע שעה לאחר מכן הגיע מישה לתל-אביב. נכנס לשכונת רמת אביב, עצר בסמוך לגן ציבורי ובתזמון טלפוני מדויק ומפתיע קפצה בחורה לרכבו. בינגו! הם המשיכו בנסיעה והגיעו לנמל יפו. מישה החנה את הרכב. ירדו והלכו כשהם מחובקים לאורך המזח. אחר כך נכנסו למסעדת דגים. מבחינת צוות העיקוב, התנאים היו מעולים והמצלמות פעלו ללא הפסקה. מישה נראה מאושר על גג העולם. נדמה היה לי כי הליכתו נעשתה נמרצת וגוו מזדקף. כשיצאו מהמסעדה, קנה לה פרח לבן וקיבל בתמורה חיבוק ונשיקה חמה. שניהם חזרו לרכב. נסעו לשכונת רמת אביב ו…עלו לדירתה של הבחורה. עליתי איתם במדרגות. השיר ששרו השניים בקולי קולות הסווה את צעדי. ראיתי את השם שרשום על הדלת…ויקה חיימוביץ', ומיד חזרתי לרכב. לבקשתה של גלית, התקשרתי אליה ועדכנתי אותה בפרטי הדברים. הייתה התרגשות, לאחריה צעקות וקללות, אך לאחר שנרגעה הבנתי את התמונה. ויקה הייתה חברתו של מישה הרבה שנים לפני שהכיר את גלית וכנראה עמוק בפנים נשאר רגש וכמיהה. גליהת ידעה תמיד- אך הצליחה להדחיק זאת, ועכשיו הכול התפוצץ למולה. בסוף השיחה ביקשה ממני לעזוב. –"אני לא רוצה לדעת יותר, זה מספיק לי" הוסיפה. דו"ח המעקב שהוצאתי היה לקוני ומשעמם משהו. הנבדק נראה… הנבדק נכנס …הנבדק יצא…הנבדק פגש את…תפקידי, כחוקר פרטי, הוא להביא את העובדות היבשות. לשם כך שוכרים אותי ועל זה אני מקבל את שכרי. למרות זאת, היה הסיפור ברור לי לחלוטין ואני בטוח שגם לגלית. למישה סגל היו חיים קשים. לא צריך היה להיות גאון הדור כדי להבין זאת, מספיק היה להכיר את שיגרת יומו. די היה לראות אותו במגרש החניה, חופן את פניו בשתי ידיו… למישה סגל היו חיים קשים. לא פלא שבחר לברוח – ולו לזמן קצר אל…העבר, שם המתינה לו אהובתו ויקה חיימוביץ', שם יכול היה להאיץ במהירות את רכבו, שם יכול היה לטייל בים, לשיר בקולי קולות, ולשעות מספר לחזור אל הזמן בו היה נטול דאגות ומאושר. באמת מאושר.

(לעו"ד אושרית. הבטחתי לך סיפורים…רונן)

נהניתם מהסיפור? אתם אוכלים את הלב וחושדים שבוגדים בכם? אנחנו פה לשירותכם – 054-7575132 – כדי לאמת או להזים את חששותיכם…

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני