חייגו עכשיו: 0547575132

משימה עצובה

אנחנו נגלה עבורך את האמת:

נושא תיק החקירה הזה היה אי תשלום מזונות. האובייקט היה גבר גרוש בן 52 שלא שילם מזונות כמה חודשים. גרושתו שפנתה אלי סיפרה לי שהוא אב נפלא ששומר על קשר עם שלושת ילדיו ותמיד מעביר את הכסף בזמן… עד לפני חמישה חודשים. לאור מצבה הכלכלי שהורע, נאלצה לפנות להוצאה לפועל ולדרוש את מה שמגיע לילדיה.
החקירה הראשונית העלתה אפס תוצאות. הבנאדם פשוט נעלם מהרדאר, "התאדה". הוא פוטר מעבודתו, עזב את דירתו, חשבון הבנק שלו היה מעוקל ואפילו בני משפחתו הקרובים לא ידעו היכן למצוא אותו. החקירה נמשכה והתמקדה במעגלי החברים והמשפחה. כדי לקצר ולא לחשוף שיטות עבודה, אומר שלאחר שבועיים, ביום רביעי אחרי הצהרים, נראה האובייקט או למעשה רכבו חונה בחוות סוסים בכפר אילן ששייכת לחבר ותיק שלו מהצבא.

הרמתי טלפון בהול ללקוחה ומיד קיבלתי אישור להתחיל במעקב. הזנקתי את צוות העיקוב למקום ומיד התקשרתי לתחנת המשטרה. הזדהיתי ועדכנתי את הקצין התורן בצו המעצר של ההוצאה לפועל אשר ברשותי. המעקב התחיל.
בשעה 16:10 הרכב יצא מהחווה. המרחק והאבק שהשאיר אחריו לא אפשרו לי לזהות מי יושב בתוכו. כמה דקות נסיעה מתוחות שהסתיימו בכניסה לתחנת דלק. התקרבתי לרכב. בתוכו ישב האובייקט. חיוך של ניצחון קל, אחרי הכול אני מחפש אותו כמעט שבועיים…הפעם הוא לא יחמוק ממני. ירד מהרכב וניגש למתדלק עם שטר של 50 שקל. המתדלק ניסה לכבוש את החיוך – ללא הצלחה. כאקט של התנצלות נתן לו עיתון של שבת. תדלוק קצרצר וממשיכים בנסיעה.
בשעה 16:52 נכנסנו לחוף הצוק. החנה את רכבו וירד לים. שכב בשמש ומדי כחצי שעה עלה ונכנס לשירותים הציבוריים. אחרי כמה ביקורים שלו נכנס החוקר השני איתו כדי לראות מה לעזאזל הוא מחפש שם. לתדהמתי הדיווח שקיבלתי היה: "הוא שותה מים מהברזייה ויוצא"… לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שהבנאדם תפרן…בשיחה עם הלקוחה עדכנתי אותה לגבי האירועים ולגבי המצב ה"פיננסי" שלו. תשובתה הדהימה אותי. היא ביקשה ממני לבטל את המעצר ורק לראות היכן הוא ישן בלילה – כי הילדים מתגעגעים אליו ורוצים לראות אותו. פעלתי עפ"י בקשתה. עדכנתי את הקצין התורן בתחנה והמשכתי את המעקב.
עד שעה 22:00 המשכנו לשרוץ בחוף הים. לאחר שעזב אחרון האנשים, קם הבחור שלנו וצעד לעבר הרכב שלו, לא לפני שלקח בקבוק פלסטיק של מים ריק מפח האשפה ומילא אותו במים מהשירותים הציבוריים. נכנס לרכבו, הסיט את המושב לאחור, הדליק את האור הפנימי ו…החל לקרוא עיתון. עברה שעה, עברו שעתיים והרכב לא זז. לאחר כשעתיים וחצי האור הפנימי כבה. כבר הגענו לשתים עשרה וחצי בלילה. במבט כפול 30, דרך עדשת המצלמה, יכולתי לראות אותו מתרווח במושב, מניח מעיל מתחת לראשו ו…הולך לישון….
רק בשלב הזה "נפל לי האסימון". רק אז הבנתי לאן הוא "נעלם". הרכב הוא הבית שלו!!!
לך תמצא כתובת על גלגלים…

התקשרתי ללקוחה ודיווחתי לה על המתרחש. היא ביקשה ממני לסיים את המעקב ולא לשכוח לקרוע את צו המעצר שבידי. קרעתי, זרקתי ונסענו הביתה כשכל הדרך אני מזמזם בראש את השיר של שלמה ארצי:
"מכל החרא בעולם, תראי איך אני נראה,
הולך עם כאב בצד מרוב אהבה שלא עוברת,
ולאט לאט נרדם במכונית, כי לפעמים היא גם מיטה,
וחולם על כוס קפה איתך, על מה את חולמת?"…

נהניתם מהסיפור? אתם אוכלים את הלב וחושדים שבוגדים בכם? אנחנו פה לשירותכם – 054-7575132 – כדי לאמת או להזים את חששותיכם..

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני